<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ז</h1>
<h2>דף ב.</h2>
וכן מזה הטעם בעצמו רדפתי אחר זכות עיר אחת הסמוכה ללוד ושמה "רמלה" קודם שאחפש בגבולי הארץ, כי הוציאו גם כן עליה דבה. וזה של צפונה של לוד כאלף וחמש מאות אמה בקירוב, למזרחה נוב עיר הכהנים לכמו שתי שעות, לדרומה יבנה לכמו שעה ישרה, למערבה בתוך תחום שלה צריפון וכן קורין לה צרפאן. ואמרינן מסכת מנחות פרק רבי ישמעאל (ס"ד ב') על העומר מעשה שבא מגינת צריפן. והעומר אינו בא אלא מן הארץ וכדאיתא פרק כל הקרבנות (מנחות פ"ג ב'). תוספתא מסכת סוטה פרק ז' (ה"ו), מעשה בר' יוחנן בן ברוקא ור' אלעזר חסמא שבאו מיבנה ללוד והקבילו פני רבי יהושע בפקיעין. לפי זה הענין יהיה פקיעין למערב צריפין אם לא נטו הדרך. ומה שהזכירו מסכת גיטין ברישא אפילו מכפר לודים ללוד, אותו כפר יהיה מערבי צפוני ללוד. אחר כן הייתי בלוד, ושאלתי על "כפר לודים", אמר אין הנה אלא "כפר לובין", והבית דגושה. הלכתי שם ומצאתיו אל המקום שכתבנו והוא מערבי צפוני ללוד כשתי שעות, עם שכל זה אינו צריך ולפי מה שנבאר עדיין בג"ה מגבולי הארץ. מצאתי בספר בטולמיוס שמזכיר ארכי העיירות ורחבן, ביניהם "אל רמלה" ארכו ס"ה, נ', רחבה ל"ב, שוה לירושלם ברוחב, ומערבית מירושלם מ' ראשוני מעלה לבד, ובינה ובין ירושלם יום, והישמעאלים קורין לה "פליסטין", ובני עמנו קורין לה "גת", זכרנוה פרק (י"ב) [י"א].
וכן נמצא לרבותינו ז"ל מחפשים המקומות והעיירות לתועלת, כדאיתא מסכת גיטין פרק מי שאחזו (ע"ו א'), למימרא דאנטיפרס בגליל הוה יתבה, ורמינהו אנטיפרס [ביהודה] וכפר ענתני בגליל [וכו']. וכן נמי ריש ההיא מסכתא (ז' א'), מאי דכתיב (יהושע ט"ו כ"ב) וקינה ודימונה ועדעדה, אמר ליה מתיבתא דארעא דישראל קא חשיב. וכן פרק נערה שנתפתתה (כתובות נ"ב ב' ונ"ד א'), ואת תהי יתבה בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותיך בביתי, חייב שהוא תנאי בית דין, כך היו אנשי ירושלם כותבין, ואנשי גליל כותבין כאנשי ירושלם. וביהודה היו כותבין, עד שירצו היורשים לתן לה כתובתה, לפיכך אם רצו היורשים נותנים לה כתובתה ופוטרין אותה. איתמר רב אמר הלכה כאנשי יהודה ושמואל אמר הלכה כאנשי גליל. בבל וכל פרוורה נהוג כרב, נהרדעא וכל פרוורה נהוג כשמואל. ועד היכא נהרדעא, עד היכא דסגי קבא דנהרדעא. והלכה כשמואל. ואם לממונא כך כל שכן לאיסורא, וכמה כיוצא בזה, ומפיהן אנו חיים, ועוד מדידה דמצוה היא.
<h2>דף עו.</h2>
וכן נמצא לרבותינו ז"ל מחפשים המקומות והעיירות לתועלת, כדאיתא מסכת גיטין פרק מי שאחזו (ע"ו א'), למימרא דאנטיפרס בגליל הוה יתבה, ורמינהו אנטיפרס [ביהודה] וכפר ענתני בגליל [וכו']. וכן נמי ריש ההיא מסכתא (ז' א'), מאי דכתיב (יהושע ט"ו כ"ב) וקינה ודימונה ועדעדה, אמר ליה מתיבתא דארעא דישראל קא חשיב. וכן פרק נערה שנתפתתה (כתובות נ"ב ב' ונ"ד א'), ואת תהי יתבה בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותיך בביתי, חייב שהוא תנאי בית דין, כך היו אנשי ירושלם כותבין, ואנשי גליל כותבין כאנשי ירושלם. וביהודה היו כותבין, עד שירצו היורשים לתן לה כתובתה, לפיכך אם רצו היורשים נותנים לה כתובתה ופוטרין אותה. איתמר רב אמר הלכה כאנשי יהודה ושמואל אמר הלכה כאנשי גליל. בבל וכל פרוורה נהוג כרב, נהרדעא וכל פרוורה נהוג כשמואל. ועד היכא נהרדעא, עד היכא דסגי קבא דנהרדעא. והלכה כשמואל. ואם לממונא כך כל שכן לאיסורא, וכמה כיוצא בזה, ומפיהן אנו חיים, ועוד מדידה דמצוה היא.
